- Advertisement -

איך להכניס יותר שפע, אושר ושמחה לחיים

כולנו רוצים להכניס שפע , לחיות באושר ושמחה למרות הקושי והכאב שהחיים מזמנים. החדשות הטובות הן שזה בשליטה שלנו, ביכולת הנתינה והקבלה שלנו מעצמנו ומהסביבה.

0

אחד הדברים הנפלאים בשיטת “פאזל החיים”,
הוא שכל אחד מאיתנו יכול להכניס לחייו את מה שיבחר – שפע, שמחה, אהבה…
איך כל אחד מאיתנו יכול להכניס שפע ושמחה לחייו?
“פאזל החיים” זו שיטה שבאמצעותה נוכל למשוך לתוך החיים שלנו
בדיוק את מה שאנחנו רוצים ללא מאמץ וללא סבל.

בוודאי שמעת בעבר את המשפט “בשביל לקבל צריך לתת”.
המשפט כשלעצמו הוא נכון, אימצתי אותו גם לחיי ואני מאוד מסכימה איתו.
וכאן, אני רוצה להוסיף שכדי לקבל, אנחנו צריכים גם להיות מוכנים לקבל.
וכדי שנהיה מוכנים לקבל את מה שאנחנו חפצים בו כדי לחיות חיי שפע, צריך לדעת למי לתת ואיך לתת.

הקבלה והנתינה בהחלט קשורים אחד בשני,
אך עלינו להבין שכל מחשבה, הרגשה, חוויה,
תמיד מתחילה בנו עצמנו ובחיים שלנו.
כל חוויה שאנחנו חווים מבחוץ,
היא בעצמם חוויה פנימית של הנפש שמקרינה על מסך חיינו
וכך אנחנו חווים את רגעי החיים כסרט.

כאשר הסרט המוקרן על מסך החיים שלנ מלא שפע, שמחה ונעים,
סימן שהנפש שלנו, בפנים, חווה משהו טוב
ולהפך, כשהולך לנו קשה ומעצבן,
כשהדברים לא קורים כמו שאנחנו רוצים,
זאת אומרת שהנפש חווה קושי פנימי
והיא מקרינה את זה על מסך החיים שלנו.

כך לדוגמא, יכולים להיות קבוצה של אנשים באותו אירוע
וכל אחד יחווה את האירוע באופן שונה לגמרי
מכיוון שכל חוויה היא אישית של כל אדם.

אז איך שפע בחיים קשור לקבלה ונתינה ואיך זה עובד?

אני יכולה לתת מעצמי לסובבים אותי רק את מה שיש לי להציע.
אין לי אפשרות לתת מה שאין לי.
לדוגמא: רופא שלמד ויודע לרפא אנשים, יוכל לטפל בהם ולעזור להם להבריא
אבל מורה למתמטיקה, גם אם יש לו דוקטורט במתמטיקה והוא לא למד רפואה, לא יוכל לרפא חולים.
הוא כן יוכל ללמד אותו מתמטיקה כי זה מה שיש לו להציע, זה הידע שלו.

כל אחד מאיתנו, יכול לתת לאחר בשפע ידע שלמד או רכש.
יש אנשים שמגיעים לחיים האלה עם כישרון מולד, שלפי “פאזל החיים”
זהו ידע מחיים קודמים שהבאנו איתנו לחיים האלה.
יש מי שיש לו כישרון אומנותי מבלי שלמד או כישרון מוזיקלי שמגלים בגיל מאוד צעיר,
בחיים האלה הוא יוכל לפתח אותו ולהעניק לסביבה שלו.

כילדים, אנחנו פחות בנתינה ויותר במצב של קבלה מהמבוגרים הקרובים אלינו.
לאט לאט הנפש מתמלאת ממה שאנחנו מקבלים וזה גם מה שנוכל לתת בחזרה לסביבה שלנו.
זה כמובן, עובד בשני הכיוונים, לחיוב ולשלילה, לטוב ולרע.

חווינו כילדים שמחה, אהבה, סבלנות ותמיכה.
את כל זה נוכל, כמבוגרים יותר, לתת לסביבה בחזרה.
חווינו בילדותנו כאב, קושי, אלימות – זה מה שנוכל לתת לסובבים אותנו בעתיד.

עכשיו, כאנשים בוגרים, שמבינים איך זה עובד, נוכל לשנות את תסריט חיינו.

איך משנים בפועל את הסרט על מסך חיינו כדי לחיות חיי שפע

בואו נדמה את הנפש לכלי ונקרא לו: “כלי הנפש”.
כלי הנפש מכיל חוויות נעימות וחוויות פחות נעימות, שהחיים הפגישו אותנו.
אותם חלקים שנמצאים בכלי הנפש שלנו, אלה החלקים שאנחנו מקבלים מהסביבה ומעניקים לסביבה.

המשפט “אין בן אדם רע, יש בן אדם שרע לו”, מתכוון לכך שאדם יכול להעניק את החלקים שבתוכו.
לכן, מי שמעניק רוע לסביבה, זה מפני שאלו החלקים שנמצאים בכלי הנפש שלו.
כאשר נבין את זה, נתמלא ביותר חמלה כלפי אנשים שפוגעים בנו, למשל.

על מנת שכלי הנפש שלנו יתמלא בחלקים טובים, כל מה שאנחנו צריכים לעשות
זה להעניק לעצמנו בשפע , להיות בנתינה כלפי עצמנו ולבחור את החלקים שאנחנו רוצים למלא בכלי הנפש שלנו.
תמיד יש אפשרות לתקן מצב שלילי ולתת לעצמנו חלקים חיוביים, נעימים וטובים.
גם אם בעבר קיבלנו חלקים קשים, זה בידיים שלנו וזו בחירה שלנו במה למלא את כלי הנפש.

לפני שנכניס לחיינו חלק חדש, נשאל את עצמנו:

  • האם נוח לנו עם החלק החדש?
  • האם אנחנו מרגישים שהחלק נכון לחיים שלנו?
  • האם החלק יקדם אותנו? ולאן?

אסור לנו לחיות על אוטומט, רק עם המוכר.
תמיד נבדוק האם זה חלק שאנחנו רוצים להעניק לעצמנו.
כל אחד מאיתנו יודע הכי טוב מה נכון לו ומה לא
וחלקים חדשים שנכניס לחיינו הם אלו שיפתחו ויקדמו אותנו.

איך אני מעניקה לעצמי?
יוצאת לבלות, מטיילת בטבע, נרשמת לחוג או לקורס בנושא שמעניין ומושך אותי,
יוצאת לחופשה עם חברים או משפחה ועוד דרכים רבות…

אם נעניק לעצמנו שפע של דברים שאנו רוצים להכניס לחיינו, נפסיק לצפות לקבל מאחרים.
כאשר יש ציפייה, התת מודע מתריע מראש: “לא תקבל את מה שאתה רוצה”.
כמו המשפט הידוע: “כגודל הציפייה גודל האכזבה”.
עצם זה שנפסיק לצפות ולחכות שמישהו אחר ייתן לנו משהו, מאוד משחרר.

אוקיי. אז נתתי לעצמי, טוב ונחמד לי. אז למה להעניק לאחר?

מסביר את זה יפה סיפור סיני קצר הנקרא:

“כוס התה המלאה”

מרצה בכיר באוניברסיטה סינית, היה מוכן לגמוע מרחקים עצומים
ולהגיע ברכבת לביתו של המאסטר הידוע במשפטי המוטו המוחצים שלו.
אחרי דרך ארוכה ומתישה, הגיע לביתו של המאסטר, נחוש לקבל את המשפט
ולחזור כמה שיותר מוקדם כדי לסיים את עבודתו.
המאסטר, לעומת זאת, לא מיהר לשום מקום.
הוא הניח קומקום עם מים על האש כדי להכין כוס תה לאורח ולעצמו.
המרצה, מצידו, ניסה להאיץ במאסטר אך המאסטר בשלו, עוסק בקפידה,
מוזג תה וממשיך למזוג ולמזוג ולמזוג.
המרצה הביט בתה הניגר מהכוס עד שלא יכל יותר לעצור את עצמו ולשתוק ופנה אל המאסטר:
“אדוני המאסטר, הכוס מלאה. אינה יכולה להכיל עוד תה”.
ענה המאסטר למרצה: “אתה, כמו כוס התה הזו. לא אוכל להוסיף לך ידע חדש
עד שלא תפנה מקום בתוכך כדי להכיל משהו חדש”.

כשכלי הנפש שלנו מלא, לא נוכל עוד למצוא עניין בלימודים, נרגיש שאין מה לחדש לנו,
שהכל כבר משעמם אותנו והחלקים מכלי הנפש המלא שלנו יתחילו להישפך עד שהכלי יתרוקן.
ואז נרגיש דכדוך, ריקנות, בדידות, כאב ועצב גדול.

ברגע שאנחנו מעניקים לסביבה, אנחנו מפנים מקום לקבלת דברים חדשים מעצמנו ומסביבתנו.

2 מצבים שצריך להיזהר מהם

  1. לא רק לתת לעצמנו
    אחרי שנתנו לעצמנו דבר מה, בו זמנית גם קיבלנו מעצמנו.
    כדי להשאיר מקום בכלי הנפש, ניתן גם לסביבה החיצונית
    ואז נוכל לקבל דברים חדשים מעצמנו ומהסובבים אותנו.
  2. לא רק לתת לאחרים
    בלי להמשיך למלא את כלי הנפש, אם רק ניתן ונדאג לאחרים בלי להעניק לעצמנו,
    נהיה במצב של הקרבה, ויתור על עצמי, מצב שלא בריא ואפילו מסוכן להיות בו.
    במצב הזה אנחנו מרוקנים את כלי הנפש על ידי נתינה וגם במצב הזה
    נרגיש דכדוך, עייפות ועצב ואז שוב – לא יישאר מה לתת.
    המצב הזה שכיח בעיקר אצל הורים שנותנים לילדיהם ולא נשאר להם זמן לעצמם.
    הורים שמקריבים את חייהם למען ילדיהם ולא יודעים להעניק גם לעצמם בו זמנית, מוצאים את עצמם הרוסים ומותשים ואז אין להם סבלנות לילדיהם והנתינה הופכת להיות נתינה לא נעימה ולא טובה מכיוון שאין כבר מה לתת.
על מנת לתת לסביבה משהו טוב, אנחנו צריכים למלא את עצמנו בטוב
כי אנחנו יכולים לתת לאחר רק מה שיש בכלי הנפש שלנו.
חשוב שנשמור על האיזון:
לתת לעצמנו – לקבל מעצמנו – לתת לאחר
ואז, כשיגיע הרגע לקבל מהאחר, זה יגיע ויחזור אלינו כפל כפליים ממה שנתנו.

לפי “פאזל החיים”, זהו חוק אנרגיית החיים, שבתנועה מתמדת חוזרת אלינו כפול ממה שיצאה מאיתנו,
ברגע הנכון, מבלי שנצפה לכך, בצורות שונות ומגוונות.
זה פועל לשני הכיוונים – החיובי והשלילי.

אפשר להקביל את חוק אנרגיית החיים לחוק הזרעים בבודהיזם.
הזורע זרעים – הנתינה.
הזרעים גדלים לעצים – הכלי מתמלא.
פרחים / פירות – הנתינה.
ככל שנעניק לעצמנו שפע של זרעים טובים, נוכל לזרוע יותר זרעים מסביב, הזרעים יגדלו ויהפכו לעצים, פרחים, פירות בגינת החיים שלנו.

כך גם לגביי אהבה שאנו רוצים להכניס לחיינו למאמר כיצד להכניס אהבה לחיים לחצו כאן

חוק הנתינה והקבלה קורה באופן טבעי.

קחו למשל את הפרח, נותן לדבורה צוף.
הדבורה מקבלת את הצוף ובו בזמן נדבקים האבקנים לכנפיים ולרגליים שלה.
היא נושאת אותם לפרח אחר על מנת שהפרח יאובק ויהפוך לפרי וכך היא מחזירה בנתינה לפרח האחר.

דוגמא נוספת – בים יש סוג של צמח טורף ורעיל מאוד שמי שנוגע בו מת.
לצמח הזה יש קשר עם דג מסויים, עליו הוא מגן ובתמורה הצמח אוכל את הקשקשים של הדג.

 

לסיכום – על מנת להכניס לחיים שפע ושמחה:

  1. תנו לעצמכם חלקים טובים ונעימים שיביאו לכם הנאה.
  2. קבלו חלקים אלו שהענקתם לעצמכם בהודייה ושמחה.
  3. תנו חלקים טובים ונעימים לסביבה
  4. וקבלו באהבה את מה שהסביבה תיתן לכם.

אם תשמרו על האיזון של אנרגיית הנתינה והקבלה, שקורת במקביל וכל הזמן,
תשמחו לפגוש את השפע והשמחה בחיים שלכם.
זכרו: דאגו לתת לעצמכם חלקים טובים. האנרגייה הזאת עובדת ל-2 הכיוונים.

שפע ושמחה לכולם 🌻

תגובות

Your email address will not be published.