- Advertisement -

התפתחות הספורט והשפעותיו על נשים בזמננו

מה הקשר בין מעמד האישה לספורט? ממתי מקובל שנשים יעסקו בספורט ויתחרו בתחרויות אולימפיות? האם כיום יש שוויון בין המינים כשמדובר בספורט?

0

אם בעבר, העיסוק בספורט אצל נשים היה לא מקובל ואף אסור,
היום נוכל לראות הרבה נשים שעוסקות בספורט להנאתן או לפרנסתן.

נושא מעמד האישה בענף הספורט ידע מספר גלגולים לאורך השנים
והוא מהווה תת נושא בתחום הרחב של מעמד האישה בחברה כולה.

לאורך ההיסטוריה, נשים ברחבי העולם יצאו למאבקים שונים, כולל מאבקים בתחום הספורט,
על מנת להשיג שוויון וחירות בחברה.
למאבק זה היסטוריה ארוכת שנים הכוללת הגבלות, איסורים וסטראוטיפים מצד הדומיננטיות הגברית,
לצד פריצות דרך מרשימות, שהן תוצאה של מאבק נשי עיקש ואירועים היסטוריים שסייעו לכך.

למרות ההתקדמות הכבירה בתחום לאורך השנים,
גם כיום מעמדן של הנשים בענף הספורט רחוק מלהיות שוויוני.
הוכחה לכך, זה מספר הפלטפורמות הנוגעות בתחום הספורט אצל נשים.

מעורבות הנשים בספורט לאורך ההיסטוריה

החיבור בין נשים לספורט היה ועודנו חיבור שנוי במחלוקת.
ספורט נחשב לנחלתם של הגברים עוד מימי יוון העתיקה,
שם נאסרה השתתפות וגם צפייה במשחקים האולימפיים.
גם בעידן המודרני נאסר על נשים לעסוק בספורט ובפעילות גופנית.
בעבר, נשים שעסקו בספורט נחשבו כחריגות.
אולם, אירועים היסטוריים ושינויים חברתיים לאורך ההיסטוריה,
הביאו איתם תמורות ושינויים תפיסתיים בכל הנוגע למעורבות הנשים בספורט.

בתחילת המאה ה-19, הספורט היה עניין גברי מוחלט.
מעורבות נשית בספורט נתפסה כדבר בלתי הולם.
החברה היתה בעלת דומיננטיות גברית חד משמעית והיא זו שהגדירה את הסטייה שבעניין.
לנשים יוחסו תכונות פיזיות של שבריריות ושל חולשה.
ייחוסים אלה אף אושרו על ידי חוות דעת רפואיות שגרסו כי העיסוק בענפי ספורט מסויימים
כמו רכיבה על סוסים והוקי, מהווים סיכון לפוריות האישה, ליכולתה ללדת ולהניק
עקב האנרגיה ומנחי הגוף הנדרשים בכדי לבצע את אותן פעולות.
בנוסף, טענו כי הספורט יביא לשיבוש האיזון ההורמונלי בגוף האישה
יגביר הפרשה של הורמונים גבריים ואף יגרום להופעתן של תכונות גבריות פיזיות
כמו: עיבוי הקול, התרחבות הגוף והתפתחות השרירים.

לאורך השנים נשמעו גם דעות אחרות התומכות בפעילות גופנית של נשים,
אך קולות אלה היו חלשים בהרבה לעומת הקולות המתנגדים.

בהמשך, המאבק הנשי להשתתפות בספורט נחל הצלחות
ונשים הורשו ליטול חלק בענפי ספורט מסויימים
שנתפסו כענפים עדינים ולא יותר מידי אגרסיביים, שאינם מצריכים כוח פיזי בוטה
כמו למשל: שייט, גולף וחץ וקשת.

הנשים אשר עסקו בספורט מחוץ לביתן, היו צריכות לשמור על לבוש צנוע ולא חושפני,
עליהן היה להימנע מלהיראות לא אסתטיות, מזיעות או פרועות.

אל מול ההתקדמות המשמעותית שהשיגו הנשים במאבקן בספורט ובאירועי הספורט,
עדיין נאלצו להתמודד עם התנגדויות רבות כמו חוות דעת רפואית שאבחנה אותן והקשתה עליהן.
תפיסות וסטראוטיפים שהיו לדעות רווחות, מושמעות ולגיטימיות,
זכו לתמיכה רבה ולנימוקים ברורים אשר המשיכו לכבול את האישה לתפקידים מאוד מוגדרים
של טיפול במשק הבית, לידה וגידול הילדים.

ככל שהפופולריות של הספורט הנשי הלכה וגדלה
והספורט נערך בצורה גלויה וציבורית יותר, הלכה וגדלה ההתייחסות המזלזלת
מצד העיתונות ומצד קולות שהראו יחס ציני לנושא.
אפילו באולימפיאדה של 1896, הצרפתי פייר דה-קוברטן אמר:
“המשחקים נועדו לגברים בלבד. הנשים תמחאנה להם כפיים”.

למרות כל זאת, הנשים המשיכו במאבקן לדרוש הכרה ביכולותיהן להיות חלק מתרבות הספורט.
את האירועים ואבני הדרך בהתפתחות מערכת היחסים בין הספורט לנשים
ניתן לראות בעיקר במדינות המערב ובפרט באנגליה ובארצות הברית
של המאה התשעה עשרה והמאה העשרים.

התפתחות הספורט הנשי בארצות הברית ובאנגליה

באמצע שנות המאה ה-19, התפתח הספורט הנשי בעיקר באנגליה ובארצות הברית.
את סוגי הפעילות הגופנית בהן עסקו הנשים, בחרו ואישרו כמובן הגברים.
באותה תקופה, נשים הן באנגליה והן בארצות הברית,
הורשו להשתתף במסגרות פנאי דומות של פעילות גופנית בחיק הטבע:
רכיבה על סוסים, רכיבה על אופניים, שחייה, גולף, טניס ועוד מספר ענפים.
כל אלה לא כללו השתתפות בתחרויות ציבוריות וענפי ספורט שדרשו כוח פיזי
ונתפסו כשייכים לשדה פעילות גברית ולא אושרו לנשים.

בשנת 1876 נערכה בניו יורק תחרות אגרוף  לעיני הציבור,
שהתקיימה בין שתי נשים, נל סנדרס ורוז הרלאנד.
תחרות זו נחשבה כחדירה למרחב הגברי ובלטה בחריגות הבוטה שלה מקוד ההתנהגות וההופעה הנשית המקובלת.
באותה תקופה, עצם קיום תחרות פיזית בין שתי נשים אשר מפגינות את כוחן ועוד בפני קהל, נחשב כפרובוקציה.
רבים ראו בכך פעולה שלא מכבדת את המין הנשי בפני ציבור.
יש שראו בכך סוג של בידור ויש שראו בכך מחאה על היחס של החברה לנשים.

פעילות גופנית שזכתה לתמיכה רבה והפכה לפופולרית מאוד בארצות הברית בין השנים 1880-1890,
היתה רכיבה על אופניים.
באותן שנים השתתפו בפעילות זו נשים רבות מהמעמד הבינוני והגבוה ברחבי ארצות הברית.
להתרחבות התופעה היתה תרומה רבה לקידום המעמד הנשי בתחום הפעילות הגופנית ובכלל.
השינוי בא לידי ביטוי גם בלבוש של הנשים הרוכבות.
מנורמות לבוש של מחוכים ושמלות הדוקות, לביגוד רופף וקליל יותר,
שאפשר לנשים לחוש יותר בנוח בזמן הרכיבה.
בנוסף, התפתחות ענף הרכיבה על אופניים, הביאה לחופש התנועה במרחב אצל נשים.
שתי תרומות אלה העניקו לנשים חופש שלא היה להן בעבר – חופש גופני ותנועה במרחב הפתוח.

התופעה המתפשטת של נשים שעסקו בפעילות גופנית בשעות הפנאי
והמאבק של התנועה הפמיניסטית, הביאו לכך שבאולימפיאדה בשנת 1890,
(האולימפיאדה השניה אחרי חידוש המשחקים האולימפיים)
התחרו לראשונה גם נשים, אמנם בענפי ספורט בודדים.
במכללות, הנשים החלו לאמץ ענפי ספורט נוספים כמו כדור-סל, שמשך קהל רב
וגם השפיע על נשים רבות ללכת ללמוד במכללות ומוסדות להשכלה גבוהה.

למכללות האמריקניות היה חלק עצום בהידוק הקשר בין נשים לספורט בכלל ולספורט התחרותי בפרט.
הן יזמו מחלקת חינוך גופני לנשים ואף היו הראשונות ליזום פעילויות ספורט מסודרות לנשים.

בבריטניה של ראשית המאה ה-20, הלכו ונחלשו הקולות אשר קראו להדיר נשים מהשדה הספורטיבי.
רבים מהטיעונים הרפואיים שתמכו בהדרת הנשים, החלו להתפוגג.
אפשר לקשר את השינוי הזה לשינוי החברתי באירופה ובעידוד כניסת הנשים לשוק העבודה,
שהשפיע במישרין ובעקיפין על כניסת הנשים לענפי הספורט.

מלחמת העולם הראשונה, נחשבת גם כאירוע שתרם לא מעט לקידום הספורט הנשי.
גיוס גברים למלחמה, גרם לנשים למלא תפקידים במקום הגברים בענפי התעשייה והספורט,
על מנת לבדר את ההמונים שנשארו בבתים.

בעשורים הראשונים של המאה ה-20, הוקמו בבריטניה התאחדויות וארגוני ספורט נשיים כלל ארציים.
הספורטאיות הבריטיות הצליחו אף לחדור לענפי ספורט שנחשבו עד אז לגבריים,
במיוחד באתלטיקה וכדורגל והחלו לייצג את המדינה במשחקים האולימפיים.
כך, לאט לאט חדרו הנשים לספורט גם באירופה והשתתפות הנשים בספורט,
הפך לעניין קיים שלא ניתן להתעלם ממנו עוד.

המשך התפשטות הספורט הנשי בעולם

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, אירופה חוותה זעזוע והתאוששות,
שכללו פעילות נמרצת של התנועה הפמיניסטית לשוויון, גם בענפי הספורט.
מידי שנה נפרצו תחומי ספורט נוספים ונשים החלו לקחת חלק בענפי ספורט שנחשבו קודם לכן לגברים בלבד
(ריצות, קפיצות, הטלות).
הספורט הנשי החל להתרחב גם למדינות נוספות ברחבי העולם
ובשנת 1952 גם ברית המועצות שלחה לראשונה נשים לייצוג במשחקים האולימפיים.
זה היה אירוע נוסף שנתן דחיפה משמעותית לחשיבות ספורט הנשים בזירה הבינלאומית.

התפתחות הספורט הנשי בישראל

בשנים שלפני קום המדינה, לא היתה בארץ זיקה רבה לספורט באופן כללי.
פעילות גופנית לא היתה בראש מעיינם של אנשי ההתיישבות,
אולי גם בגלל המסורת היהודית שנתנה חשיבות רבה יותר ללמידה ולפיתוח התבונה
מאשר לפיתוח הפיזי ולתרבות הגוף.

בראשית ההתיישבות, שהתאפיינה בעבודה בשדות, סלילת כבישים, ייבוש ביצות
ובהגנה על היישובים מפני אויבים, נשים זכו למעמד שווה לזה של הגברים.
כאשר חלפה תקופת החלוציות, החלו שינויים בתפיסת תפקידן של הנשים,
הן התרחקו מעבודת האדמה והושפעו מהנורמות הדתיות, המסורתיות והחברתיות,
שהגדירו באותה תקופה את תפקידן של הנשים בעבודות הבית ובתא המשפחתי.
שינויים אלו הרחיקו את הנשים הישראליות מתחום הפעילות הפיזית בכלל
ומשאיפות לפתח קריירה ספורטיבית בפרט.

בשנות ה-30, עם העלייה מארצות מערב אירופה קיבל הספורט הארצישראלי
ואיתו גם ספורט הנשים תפנית ותנופה.
בין העולים היו מספר ספורטאיות בולטות שהביאו לקידום הספורט הנשי בארץ.
קידום הספורט בארץ התבטא בהשתתפות ספורטאיות יהודיות במשחקי המכבייה בשנת 1935
בענפי שחייה, אתלטיקה, התעמלות, טניס ועוד.

מכיוון שמוסדות הספורט בארץ נוהלו על ידי גברים, הפער המגדרי בספורט נמשך לאורך השנים.
בשנות ה-80 וה-90 חלה עליה במספר הספורטאיות הישראליות שייצגו את המדינה במשחקים האולימפיים
ובנוסף חלה התפתחות בכדורסל הנשים הישראלי.
מתחילת שנות ה-90 הוקמו מספר ארגונים שכותרתם: קידום ספורט הנשים בישראל.

למרות ההתקדמות של הספורט הנשי עדיין קיימת דומיננטיות גברית ברורה המתבטאת בפערי התקצוב
ופערים מגדריים במספר הספורטאים והספורטאיות המשתתפים בתחרויות מקומיות ובינלאומיות.

הספורט הנשי של זמננו

למרות התפתחות הספורט הנשי בעולם ובארץ לאורך ההיסטוריה,
עדיין הספורט הנשי נחשב לנחות לעומת הספורט הגברי,
הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הפרסום והנוכחות המוצגת לקהל הרחב.
למרות ההתקדמות הגדולה, עדיין הספורט מנוהל ברובו על ידי גברים,
אך לאורך ההיסטוריה רואים את השינוי הגדול שחל בהתייחסות לנשים בספורט
והמודעות לכך הולכת וגוברת ויוצרת מציאות חדשה עבור הספורט הנשי.

מעמד האישה בספורט מושפע מכל שינוי במעמד האישה בחברה ובתרבויות השונות המתחוללות בזמננו.
ישנם כמה ענפי ספורט שהתפתחו עם השנים לנשים בלבד כמו התעמלות אומנותית עם אביזרים.
בארץ התפתח ספורט הכדורשת לנשים בעקבות פרוייקט חברתי קהילתי בשם ‘מאמאנט’
אמהות שרצו להראות לילדיהם כיצד הן עוסקות בספורט.
הפרוייקט הלך והתפתח מאוד משנת 2005 לכל הארץ ואף למספר מדינות באירופה.

בתקופתנו, התפתחה בקרב הנשים המודעות לעיצוב הגוף, בריאות הגוף והנפש
ובחוגי התעמלות רבים נמצא כיום יותר נשים מגברים, שמעדיפות לשלב את העיצוב בתנועה,
לעומת גברים שיעדיפו את מכון הכושר.
כמו כן, בחוגים כמו יוגה ופילאטיס, הפונים גם לנפש, נמצא יותר נשים
למרות שהמורים הראשונים של היוגה היו דווקא גברים
וגו’זף פילאטיס, פיתח את הפילאטיס באמצע המאה ה-20,
על מנת לחזק את גופם של החיילים הפצועים אחרי מלחמת העולם השניה.

כיום, המודעות לשימוש בספורט לעיצוב הגוף ובריאות הנפש, הולכת וגדלה בקרב נשים
ולכן ענף הספורט והפעילות הגופנית מתפתחים בקרב יותר ויותר נשים.

 

תגובות

Your email address will not be published.